<h1>ארחות חיים הלכ' כלאים סימן א'</h1>
<h2>דף ס.</h2>
וכלאי אילנות כגון להרכיב אילן של מין אחד באילן של מין אחר אפילו בחוצה לארץ אסור ולוקה. וכתב ה"ר דוד ב"ר לוי ז"ל שאפילו קנאו מן הגוי אסור לקיימו והכי דרשינן כלאים שדך לא פי' [לא] תקיים ע"כ. והר"ף ז"ל כתב אפילו מיני דשאים בדשאים משום בעיא דהרכיב שני מיני דשאים בפרק אלו טרפות כדפי' בתוספות. ואפילו להניח לגוי לעשות לו אסור. וכן נמי אסור להרכיב אילן בירק או ירק באילן. והמרכיב כלאים לוקה בכל מקום. אבל מותר לזרוע אילנות כלאים כאחד או לזרוע זרעים וזרע אילן כאחד שאין איסור כלאים באילן אלא בהרכבה בלבד. ואע"פ שהמרכיב כלאים לוקה מותר לקיים המורכב ופירותיו מותרין באכילה אפילו לזה שעבר. ומותר (לזרוע) [ליטע] ייחור מן האילן שהורכב כלאים. והר"ש ז"ל כתב והלכתא מותר להרכיב אילנות מין במינו אפילו שחורות בלבנות ודקות בגסות אע"פ שיש להם שם לווי אבל אילן נושא פירות באילן שאינו נושא פירות אסור להרכיבן וכל שכן מין בשאינו מינו.
<h2>דף עט.</h2>
וכלאי בהמה אסור להרביע ואפילו בהמת חבירו ואפילו (למכור) [ליתן] בהמתו [לעכו"ם] להרביע לו כלאים אסור. ומי שעבר והרביע כלאים הנולד מהם מותר בהנאה ואם הוא של כלאי בהמה טהורה מותר באכילה. ואחד חיה ועוף אסור להרביע כלאים. ואינו לוקה עד שיכניס כמכחול בשפופרת אבל אם העלם זה על זה או (שהערם) [שעוררם בקול] מכין אותו מכת מרדות. והנולד מן הכלאים אם היו אמותיהן מין אחד מותר להרכיב ואם היו שני מינין אסור להרכיבן זה על זה ואם הרכיב לוקה. וכן אם הרכיב זה הנולד אפי' על מין אמו.
<h2>דף קלו:</h2>
כלאי הכרם שני מיני תבואה או שני מיני ירקות שנזרעו עם הגפן בין על ידי גוי בין ע"י ישראל בין שעלו מאיליהן בין שנטע הגפן בתוך הירק שניהם אסורין אפילו בהנאה והאוכל כזית מהן לוקה מן התורה. והירק והענבים מצטרפין לכזית. וכלאי הכרם בחוצה לארץ אסורין מדבריהם. ולא אסרו אלא לזרוע שני מיני ירק או שני מיני תבואה עם חרצן במפולת יד. אבל לזרוע בצד הגפנים בתוך הכרם מותר לכתחלה בחוצה לארץ. וכן נמי כתב הרמב"ם ז"ל וביאר עוד שאם אמר לתינוק גוי לזרוע לו בחוצה לארץ מותר אבל לא יאמר לגוי גדול שמא יתחלף בישראל. ואע"פ שמותר לזרוע הירק בצד הגפנים בחוצה לארץ הירק הזרוע שם אסור באכילה ואפי' בחוצה לארץ והוא שיראה אותו לוקט ומוכר וספקו מותר. וכתב הר"י מקורביל ז"ל מיהו על גבי שורש גפן אם אין שם עפר ג' טפחים למעלה לא יביא לשם זרע גם בחוצה לארץ מגו דהוי כמין הרכבה שמתוך ששורש הגפן רך ונכנסין בו שרשי הזרע. וכן נמי דעת ה"ר יונה ז"ל וכן נמי כתב הרמב"ם ז"ל וביאר עוד שאם הבריך הגפן צריך להעמיק אותה ג' טפחים או (עוד) [יותר]. ואח"כ מותר לזרוע עליה. ומותר לזרוע לכתחלה כלאי זרעים בחוצה לארץ. ולמה אסרו כלאי הכרם ולא אסרו כלאי זרעים לפי שאם נזרעו בארץ אסורין בהנאה ומפני זה גזרו שלא לזרען בחוצה לארץ.
